<h1>סמ"ג עשין סימן ט"ז</h1>
<h2>דף טז.</h2>
גרסינן בפרק קמא דראש השנה (ט"ז ב') אמר רבי יצחק ארבעה דברים מעבירין רוע הגזירה, צעקה לפני הבורא בבכי ובתחנונים וצדקה ושינוי השם שמשנה שמו כלומר שאני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים ושינוי מעשה שמשנה כל מעשיו לטובה (ע"פ רמב"ם תשובה פ"ב ה"ד) והתם דריש כולהו מקראי, ועוד דרשו רבותינו (שם ותענית ט"ז א') שגלות שיגלה אדם ממקומו מכפרת. גרסינן עוד בירושלמי דתענית (פ"ב ה"א) אמר רבי אלעזר שלשה דברים מבטלין גזירות קשות ואלו הן תפלה צדקה תשובה ושלשתן בפסוק אחד בדברי הימים (ב' ז' י"ד) ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו ויבקשו פני וישובו מדרכיהם הרעים ואני אשמע מן השמים ואסלח לחטאתם וגומר, ויתפללו זו תפלה, ויבקשו פני זו צדקה שנאמר (תהילים י"ז ט"ו) אני בצדק אחזה פניך, וישובו זו תשובה.
אף על פי שהשב בזקנותו או בחליו שאי אפשר לו לעשות מה שהיה עושה [אף על פי] שאינה תשובה מעולה מכל מקום מועלת היא לו ובעל תשובה הוא ואפילו עבר כל ימי חייו ועשה תשובה ביום מיתתו תשובתו תשובה שנאמר עד אשר לא תחשך השמש שהוא יום המיתה (עי' רמב"ם תשובה פ"ב ה"א), ואומר (תהילים צ' ג') תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם. ומה היא תשובת חוליו שיגמור בפיו ובלבו לשוב מחטאו ולא ישוב לזה החטא לעולם שנאמר יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וכן יתנחם תמיד על מה שעבר שנאמר כי אחרי שובי נחמתי (עי' שם ה"ב). אמרינן בפרק סדר תעניות כיצד תנו רבנן כל המתודה בדברים ואינו גומר בלבו לעזוב כאילו טובל ושרץ בידו שאין הטבילה מועלת עד שישליך השרץ וכן הוא אומר ומודה ועוזב ירוחם, [ו]צריך אדם לפרש החטא בוידוי שנאמר אנא חטא העם הזה ויעשו להם וגומר (ע"פ רמב"ם ה"ג). גרסינן בפרק אלו הן הגולין (מכות י' ב') מן התורה מן הנביאים מן הכתובים בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו וכו'.
